כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 1 1

על פרידה הכי קל לכתוב

ושוב אני כותב עלייך, ארורה אחת. גם שאני נמצא במרחק שנות אור ממך עכשיו את עוד עולה. רק נותר לי לקוות שלא תקראי את זה.

על פרידה הכי קל לכתוב.
הסיבה הראשונה לכך היא הנזילות של הנושא בכול סיפורי האהבה שהכרתי במשך שנים. גם במרדף אחרי הרצון הזה להיות מקורי כול הזמן, דווקא אותם ספרים, סיפורים, סדרות וסרטים שנחשפתי אליהם עם השנים, הם מקור השראה משמעותי מאוד ליצירה.

הסיבה השנייה כמובן היא העצב שהכה בי. ברגע אחד הרגשתי מרוסק, כאדם אשר חרב עליו עולמו. הפסקתי להאמין בעולם המקולל הזה, בדרכו של הטבע, בכול מי שידו בחיים האלה. אובדן האמונה הוא למעשה כישלונו המפואר של האדם הממוצע, הנפה של דגל לבן גבוהה באוויר וכניעה מוחלטת אל מול הבורא, או האבולוציה או וואט אבר מה.
אובדן האמונה הוא גם שווה ערך לאובדן התקווה, כי כשאתה מפסיק להאמין זה רק עניין של זמן גם עד שתפסיק לקוות.
וכך למעשה מצאתי את עצמי שוב לבד בין ארבעה קירות וקורת גג, שבכול יום שעבר רק הצטמצמו לכיווני ואיימו למחוץ ולשטח אותי עמוק בתוך העולם הבודד שחזרתי אליו. וגם אני, שכבר הייתי בסרט הזה, כבר הייתי שם, כבר נפלטתי מאהבה פעם אחת וחשבתי שאני חסין לכאב הזה, גיליתי שוב כמה תמים הייתי.
העצב סיפק לי השראה. עצוב לגלות כול פעם מחדש כמה שאומנות באה מכאב ולא משמחה. פתאום מצאתי עצמי כותב יותר, הרבה יותר.
אולי זה בגלל שבן אדם שמח לא חושב, או שאולי בעצם העובדה שאינו חושב הופכת אותו לשמח?

הסיבה השלישית היא תפוסה מלאה של רגשות. הייתי גדוש כול כך במחשבות ורגשות ששמרתי לעצמי בכוח, כי הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לשתף מישהו בתחושות שלי. נראית הגיונית המחשבה שאם לא אדבר על זה, זה ישכיח במקצת. ההפך הוא הנכון.
וכול יום ירד עוד גשם שוטף לנהר הרגשות שלי שכבר מזמן עלה על גדותיו ופרץ סכרים בדרך לצאת החוצה. והיציאה החוצה הייתה הכתיבה כמובן. פורקן.

ברחתי לעולם האומנות, שזו הבריחה השכיחה ביותר לכולנו. מוזיקה לדוגמה הייתה משכך כאבים עבורי. ברגע הבנתי שהפחד הגדול שנגלה אליי הוא השקט.
דממה היא הבדידות הכי גדולה, הגוף לא יודע להתמודד עם שקט וכשהוא נכנס למצב של שקט הוא מתפנה מיד לדמיון, זה גם למה קשה כול כך להירדם בלילה. אני זוכר את ההיאבקות הנפשית, את הצמרמורת הקרה והחדה שהגוף שלי ספג בכמה שניות של שקט בין שיר לשיר.
כול שנייה של שקט הייתה הזדמנות פז לדמיון שלי להקרין בפניי סרט נע של הקשר הזה. מהנשיקה הראשונה ועד האחרונה. מהפגישה הזו בבר, דרך הפגישה המקרית ברכבת, מעברים חדים לפיקניק בצפון ועד לברלין, לריח של השיער שלה, לצחוק הילדותי והממכר.
גם המוזיקה הייתה נחמה בערבון מוגבל, יותר מידי שירים הזכירו לי אותה. לעזאזל, נראה שכול זמר ישראלי עבר אותו הדבר. ואיך שאלף פעמים כבר שחררתי ממך ובא לו איזה צליל אחד שהציט בי אותך שוב.
לאט לאט נחשפתי גם לרגש נורא יותר. הרגשתי אשמה. פתאום כול השקרים העצמיים של 'הכול לטובה', ו-'מה שצריך לקרות קורה' כבר הפסיקו להשפיע עליי. הרגשתי שיכולתי למנוע את המצב הזה, הרי זה לא בא כרעם ביום בהיר, הכול היה תהליך שעבר לנגד עיניי ובחרתי שלא לראות אותו. וכול מי שידע אשמה בחייו יודע כמה עצב טמון בה. כתם שחור על חולצה לבנה שגם השטן בכביסה לא מסוגל יהיה להסיר. עוד משקולת לרגל ימין, עוד משקל לכול צעד קדימה, עוד הרגשת החמצה מלווה בשבבים של חרטה. וחרטה, זה כבר הרגש הנורא מכול.

על פרידה הכי קל לכתוב.
זה לא דורש הרבה מחשבה, רק התמסרות. התמסרות לתהליך השיקום שמחכה לך, לחזור לקוות ולהאמין שאולי העתיד לא נורא כמו שנראה בעין, שאולי בכול זאת מחכים עוד נגיעות קטנות של אור בקצה העלטה, שאולי מחר תזרח השמש בכול זאת כנגד כול הסיכויים, שאולי זו לא האישה בשבילי בכלל ומחכה לי שם אחת אחרת, טובה יותר. ואולי... אולי באמת מה שצריך לקרות קורה.
על פרידה הכי קל לכתוב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אסף שגב עקוב אחר אסף
שמור כתבה
לכתבה זו 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
your Pampkin
your Pampkin
לא יכול להיות כתוב מדוייק יותר.
הגב
דווח
someone else
someone else
מדהים.. מתחברת לטקסט כלכך..תודה לך❤
הגב
דווח
Li Ma
Li Ma
וואו, פשוט תיאור מדויק.
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש במגזין
אסף שגב
הפרדת רשויות
הפרדת רשויות
מאת: אסף שגב
שני סוגים לאהבה
שני סוגים לאהבה
מאת: אסף שגב
פראנויה
פראנויה
מאת: אסף שגב
הכוח לשכוח
הכוח לשכוח
מאת: אסף שגב
מרגש
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
כל עוד את שלי
כל עוד את שלי
מאת: תום כהן
האישה שלך
האישה שלך
מאת: Soul Writer
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
כתבות אחרונות
גם אני עברתי חרם.
גם אני עברתי חרם.
מאת: Alon PAGLIN
קסדה = הצלת חיים
קסדה = הצלת חיים
מאת: אלון סלע ברמור
מגמה ומגאמה, ליבה וליבוי, סכנה ומסקנה
מגמה ומגאמה, ליבה וליבוי, סכנה ומסקנה
מאת: Gilead Nevo
אסיר תודה
אסיר תודה
מאת: משה נצ'ו
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
מעשה בבתולה
מעשה בבתולה
מאת: דנה לוי