כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 2

המכתב האחרון.

זאת הפעם האחרונה שתשמע ממני, אני מבטיחה.

אני כותבת לך בתקווה שזו הפעם האחרונה שאני מקדישה לך מהזמן שלי, כי הוא יקר מדי והשקעתי בך יותר ממה שאי פעם הגיע לך.
אני נפרדת ממך כאן, כי אני לא חושבת שאני יכולה אחרת.. ברגע שאני אשמע את הקול שלך מבקש שאני אשאר, אני אקפא הייתי שם, הרגליים משתרשות באדמה ואני לא מסוגלת לזוז.
הראש צועק עליי שאני אברח כל עוד אני יכולה אבל הלב לא מסכים לי להפנות לך את הגב.
אז בפעם הראשונה מזה 4 חודשים אני פועלת בצורה קצת אנוכית ובוחרת להפרד ממך כאן כדי שלי יהיה קל יותר.
פחדתי מהרגע הזה כי בכל חלק בגוף שלי לא רציתי שזה יגמר,
נשארתי כל פעם "עוד קצת" למקרה שיכול להיות טוב יותר,
בשביל הסיכוי הקלוש שתתפכח, שתפקח את העיינים, שתלמד להעריך, שאולי תאהב אותי.
חשבתי שאני נכשלתי כי לא הצלחתי לגרום לך להשאר, בדיעבד אני מבינה שאף פעם לא רצית אז אני מרימה ידיים אני בוחרת לוותר בשביל שנינו כדי שכל אחד מאיתנו יוכל למצוא אושר, לחוד.

מחר יום כיפור וזה קצת אירוני כי מבקשים סליחה מאדם לחברו, ואני יודעת שאתה לא תבקש סליחה למרות שפגעת בי כל כך הרבה שגם אם תצום עשרה ימי כיפור זה לא יעזור.
פגעת בי כל פעם מחדש, כל יום וברוב המקרים היית אטום לגמרי כדי להבין את זה.. אני לא מצפה ממך, ככה זה תמיד היה. אתה צודק, אני טועה. היגיון פשוט.. אתה תמיד בסדר! העולם דפוק.
הייתי מוכנה לספוג את כל הקריזות שלך, שלא משנה מה הייתה הסיבה אני הייתי השק חבטות שלך אבל בלעתי רוק, כי המחשבה של לאבד אותך כאבה יותר ממה שהרגשתי באותו רגע.
הייתי מוכנה לקבל את זה שאהבת להתעלל בי בגוף ובנפש כאחד כי כזה אתה, סאדיסט.
למה? למה אהבת להכאיב לי כל כך?
הייתי מוכנה לשתוק לך גם כשהיה לי כל כך הרבה מה לומר ולא הסכמתי עם שום מילה שיצאה לך מהפה.
שהייתי מוכנה לתת לך את עצמי, בלי שאלות מתי שרק ביקשת.
מצטערת שנתתי לך לזלזל בי ככה,
שנתתי לך לקחת אותי כמובן מאליו,
שנתתי לך לפגוע בי ולא היו בי את הכוחות לקום וללכת.
אני מצטערת שאהבתי אותך ככה, זה לא הגיע לך.
מצטערת שניסיתי לשנות אותך להיות בנאדם טוב יותר, אתה לא מסוגל.
מצטערת שניסיתי לגרום לך להאמין שיש דרך אחרת חוץ מזאת שבחרת לעצמך טעיתי.
מצטערת שאני לא מוכנה יותר להיות אחת מבין כולן בשבילך,
מצטערת שהייתי תמימה והיה לך קל לתמרן אותי.
מצטערת שעדיין כל כך אכפת לי ממך.

קשה לי להפרד ממך, אני נשבעת!
אם היית יודע כמה כאב לי לראות אותך עם מישהי אחרת,
לשמוע אותך מדבר עם אחרת,
אם היית יודע איך הלב שלי נסדק בכל פעם שכעסת עליי,
שעשיתי משהו שאיכזב אותך, שגרם לך להרים גבה, שגרם לך להתרחק ממני..
רק רציתי להסב לך אושר, לא הצלחתי לעמוד בזה אז אני מקווה שמישהי אחרת תצליח במקום שבו אני כשלתי.
אין לך מושג כמה בכיתי, אני לא אשכח את הלילה הזה שהכל הציף אותי והלכתי לישון עם דמעות בעיינים וקמתי כאילו הן מעולם לא הפסיקו לרדת. לא סיפרתי לך, אתה לא יודע ועדיף כך. לא מגיע לך לדעת שיש לך כזאת השפעה עליי.
ניסו להזהיר אותי, אמרו לי את מכניסה ראש בריא למיטב חולה. למה את צריכה את זה?
תמצאי מישהו פחות מתוסבך, פחות זיין, עם פחות אגו, שידע להעריך את מה שיש לו בין הידיים אבל זה חייב אותי לוותר עלייך, ולא הייתי מוכנה לזה הם רצו שאמצא מישהו שהוא לא אתה. פסיכי לא?
בעצם הם היו השפויים היחידים, אני זאת שהתחילה לאבד את הדעת באשמתך!

בפעם האחרונה שלא דיברנו כל כך הרבה זמן חשבתי שאני עלולה להשתגע. כל הודעה בוואטסאפ הקפיצה אותי,
כל שיחת טלפון גרמה לדם לקפוא לי בגוף,
הייתי נכנסת ומחייכת כשראיתי שאתה "מחובר" ואז הרגשתי איך חלק בלב שלי מת כשהמחובר לא הפך ל"מקליד". הרי זה אומר שדיברת עם מישהי, והיא לא אני.
הכי קשה היה כשהגעגועים אלייך היו מחבקים אותי בלילה וכל מה שרציתי היה לקחת את עצמי ולבוא אלייך גם אם זה רק לסקס, העיקר שזה איתך כל השאר באמת לא היה חשוב מבחינתי אבל החזקתי את עצמי כי תמיד ידעתי איזה מן טיפוס אתה ושאש עלולה לשרוף, ופחדתי להכוות אז הקמתי חומה מגבס מסביב ללב שלי אם היית רוצה, קצת הייתי מצליח לפרוץ אותה, ואתה בחרת שלא וזה גרם ללב שלי להקים סביבו חומות בטון לא מאשימה אותו, הוא איבד תקווה.
הפעם, משהו שונה. יש לי הקלה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן הודות לזה שאנחנו לא מדברים.. מזה הרבה זמן משהו מרגיש לי נכון לחלוטין. עכשיו יש לי הזדמנות, אני מפחדת שאם אני לא אנצל אותה היא תחמוק לי ואז אולי כבר יהיה מאוחר מדי להציל את עצמי ממך.

אז אני נפרדת ממך;
מהלילות הכי יפים שידעתי,
מהרגעים המאושרים איתך. קשה להאמין, אבל הם היו, והרבה.
גם מהרגעים הפחות מאושרים,
מהשיחות הקבועות שלנו בלילה לפני שהיינו נרדמים,
נפרדת מהמגע לך על העור שלי,
מהראש שלך על החזה שלי באותו מקום קבוע,
נפרדת מהרגעים שגרמת לי לחייך כמו משוגעת,
וגם מאלה שגרמת לי לבכות והייתי בטוחה שאני אאבד את הדעת.
נפרדת מאחת התקופות היפות והמכוערות שלי כאחת,
נפרדת ממך,
לעד.

הבנתי שאני לא יכולה לשנות את העולם אבל אני יכולה לשנות דברים בעצמי ואני בוחרת להיות מאושרת. הלוואי שגם אתה תבחר בדרך הזאת, כי הבדידות היא לא הדרך היחידה.
לגבר הבא אחרייך, לצערי תהיה הרבה עבודה בגללך אבל אני מקווה שהוא יבין שאני שווה את זה ולא יוותר עליי, כמו שעשית אתה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Juli02 עקוב אחר Juli02
שמור כתבה
לכתבה זו 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yifat Shenkevich
Yifat Shenkevich
בחיים לא התחברתי לטקסט כמו לזה .
כלכך מה שאני עוברת בחודשים האחרונים ולא יכלתי למצוא משהו שיתאר אתזה יותר טוב מזה
את מדהימה !!!! כתיבה מושלמת תודה
הגב
דווח
Juli02
Juli02
תודה רבה לך! את מדהימה!!
הגב
דווח
Y C
Y C
וואו.. כל מילה מרגישה כאילו יצאה ממני..מהתחושות שלי ומהרגשות שלי..מהכאב שלי והבכי הבלתי נגמר..והשברון לב והידיים שמנסות לאחוז במה שמזמן כבר נגמר..
תודה.
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש במגזין
Juli02
אני לבד.
אני לבד.
מאת: Juli02
היא לימדה אותי איך לאהוב.
היא לימדה אותי איך לאהוב.
מאת: Juli02
שיעור לחיים.
שיעור לחיים.
מאת: Juli02
הפעם בלעדייך
הפעם בלעדייך
מאת: Juli02
עוד ביחסים
זוגיות
זוגיות
מאת: Matan Nagar
מחשבות טורדניות על האקס - איך מתמודדים עם זה?!
מחשבות טורדניות על האקס - איך מתמודדים עם זה?!
מאת: טלי שליבקוביץ
יום אחד הוא התקשר
יום אחד הוא התקשר
מאת: Matan Nagar
היום הכל זול
היום הכל זול
מאת: Matan Nagar
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema