כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1 2

עשר דקות פשוטות

אולי זה הגשם הראשון, אולי זה הזמן שעבר, אולי זה סתם כי אני דפוק.

אי אפשר לשפוט לב שבור.
זו קליפה קשיחה שנצמדת לנשמה, שגם עם שפכטל אין דרך לגרד. בין אתמול אפל, ליום ריק, נכנס לבד למיטה בדרך לעוד מחר שגרתי.

הלב מזמן נדם, הפסיק לפעום מאז אותו יום שחור שהלכת לי. והראש, מפצה על אובדן הלב ועובד שעות נוספות. חושב עלייך, חושב עליי, חושב עלינו. אם יש עוד מקום להשתמש בשנינו באותה מחשבה, הרי שלב ההכחשה כבר מאחוריי, גם בדימיון את כבר לא לידי.

מדמיין אותך בוכה כמוני, ומתמלא בכעס. אני הבטחתי שלעולם לא אתן לך לבכות. מדמיין אותך צוחקת כמוני, ומתמלא בכעס גם כן. באיזה זכות את צוחקת בלעדיי?
האגואיזם מכה בי. מעדיף לראות אותך בוכה.

נזכר במריבה האחרונה ההיא. אותו אירוע שחלף עם הרוח כאילו מדובר היה בעוד אוסף מילים מתנגנות על לחן עממי וממוסחר. עשר דקות שאמרנו אחד לשנייה את האמת, רק את האמת, באמת. עשר דקות קרות כקרח, חדות כמו חרב, עשר דקות פשוטות. אולי במרחק רחוב אחד משם מישהו ניצל את עשר הדקות האלה לחרבן, או לראות סדרה ממכרת, או משהו יומיומי ופשוט כול כך. איך הוא לא מתבייש? יש אנשים שאותם עשר דקות יחרטו להם על הלב כמו קעקוע שרוול מגניב שבעתיד הקרוב ימצא את עצמו על גוף זקן ומדלדל.

ריח של סתיו עולה מהחלון, החורף מתקרב בצעדי ענק ומטפס דרך קירות הבית. ריח של סתיו הוא ריח האהבה, וכמה אבסורד שהוא מסמל גם שלכת. מדמיין אותך, או אותה, או את זו שפגשתי אתמול במקרה בדואר, מדמיין גם את זו שלמדה איתי פעם, ואז נכנסת לראש גם זו שעשתה לי לייק שלשום. אהבה בלי פנים. שוכבת לי במיטה, ראשה מונח עליי, שלוות עולמים. היא לובשת חולצה מהארון שלי, שעליה זה מזכיר יותר שמלה קיצית, אנחנו רואים 'חברים', שותים שוקו, מספרים על אתמול, מדברים על מחר, חיים את היום.

מבין פתאום שאני בכלל לא מתגעגע אלייך. זה הקיטש ההוליוודי, הפזמון המזרחי, ריח הסתיו מהחלון. אני לא מתגעגע אלייך, אני מתגעגע לאהבה, מתגעגע לקונספט. אני לא בן אדם של לבד, אף פעם לא הייתי. כמה שלא אחייך לכולם ואגיד 'אין כמו להיות רווק' שזה המשפט הכי ריק עלי אדמות, וכמה נשים שלא אחליף במיטה כמו במשחק הכיסאות. זו לא אהבה. זה פירורי תשומת לב, שככול שיש לך יותר מהם תרגיש שחסר לך.

אי אפשר לשפוט לב שבור. במונחים משפטיים זה שווה ערך ל-'איבוד שפיות זמני'. סוגר את החלון היטב, שלא יכנס שוב הריח ההוא ויתעתע בי. נכנס למיטה לעוד לילה של התהפכות אין סופית, מביט למעלה אל התקרה, אל השמיים, אל אלוהים אולי. מעז לומר לעצמי את שכול כך פחדתי.
משחרר ממך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אסף שגב עקוב אחר אסף
שמור כתבה
לכתבה זו 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
your Pampkin
your Pampkin
תיאור מושלם!
הגב
דווח
Maayan Perets
Maayan Perets
וואו!!! יוצא לך רק טוב מלשבת בסטייל בספינה;)
הגב
דווח
אסף שגב
אסף שגב
כפרעליכככ ;)))
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש במגזין
אסף שגב
הפרדת רשויות
הפרדת רשויות
מאת: אסף שגב
שני סוגים לאהבה
שני סוגים לאהבה
מאת: אסף שגב
פראנויה
פראנויה
מאת: אסף שגב
עוד ביחסים
שווה לנסות בפעם הראשונה
שווה לנסות בפעם הראשונה
מאת: מעיין לוי
זונה של רגש
זונה של רגש
מאת: Mia Roldan
היום הגרוע מכולם
היום הגרוע מכולם
מאת: Love is Love
המדורגים ביותר
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay