כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות

שברים של הזמן

"רק כאשר היא נכנסה לחייו הוא נתן למחסומים הללו להתרסק לאט על גבי האדמה ולהשתחרר מהפחדים שעטפו אותו, ולה לנשק צלקותיו הגלויות והחבויות עמוק בנפשו ובליבו הדואב."
"היכן שהחיים נגמרים הם גם מתחילים, כמו שגל מגיע אל החוף, נשבר, נסחף לאחור וחוזר בשנית."
זהו ספר המאגד בתוכו קטעים קצרים על אהבה, על החיים, על שברון לב ועל המציאות שאנו חיים בה.
מילים שנכתבו לאורך השנים ומשקפות את השינויים בנקודת המבט של הסופרת עליהם.
צרי אדמוני, בת 21, סטודנטית לצילום.
את התשוקה לכתיבה גילתה בגיל 13, בוגרת ביה"ס לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי בחיפה.
'שברים של הזמן' הוא ספרה הראשון.
מוזמנים לעקוב אחר עמוד הכתיבה שלי בפייסבוק.
לרכישת הספר, מוזמנים להיכנס לקישור
ינואר 2018 | 129 עמודים
על הספרעל הסופרפרק ראשוןתגובות

"רק כאשר היא נכנסה לחייו הוא נתן למחסומים הללו להתרסק לאט על גבי האדמה ולהשתחרר מהפחדים שעטפו אותו, ולה לנשק צלקותיו הגלויות והחבויות עמוק בנפשו ובליבו הדואב."
"היכן שהחיים נגמרים הם גם מתחילים, כמו שגל מגיע אל החוף, נשבר, נסחף לאחור וחוזר בשנית."
זהו ספר המאגד בתוכו קטעים קצרים על אהבה, על החיים, על שברון לב ועל המציאות שאנו חיים בה.
מילים שנכתבו לאורך השנים ומשקפות את השינויים בנקודת המבט של הסופרת עליהם.
צרי אדמוני, בת 21, סטודנטית לצילום.
את התשוקה לכתיבה גילתה בגיל 13, בוגרת ביה"ס לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי בחיפה.
'שברים של הזמן' הוא ספרה הראשון.

מוזמנים לעקוב אחר עמוד הכתיבה שלי בפייסבוק.

לרכישת הספר, מוזמנים להיכנס לקישור

ספרים נוספים
ספר סיפורים קצר . סיפור חייה של ילדה הנקלעת למערבולת בשואה, עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא טלטלה אשר חוויתי ב ספר סיפורים קצר .סיפור ילדה הנקלעת למערבולת המלחמה והשואה עם מאורעות אמיתיים של ניצולים השזורים בסיפור. סיפור שני הוא ילדותי בהמתנה לחזרת האב למשפחה. סיפור שלישי ילדה החווה חרם חברתי.
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי בשבת שקטה בחופש הגדול
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי בשבת שקטה בחופש הגדול
סיפור אמיתי של טלטלה אשר חוויתי בילדותי באחד מימי החופש הגדול
זיכרון ראשון
חגגתי יום הולדת שמח בהיותי בת אחת עשרה, זה היה מזמן בארץ אחרת, בפולין, בעיר הבירה, וורשה. אני ואמא התכוננו לחגיגת ההולדת. היא הפתיעה אותי בשמלה פרחונית לבנה ארוכה ויפה שהיא תפרה לכבוד האירוע. נעמדנו שתינו מול המראה. היא רכסה את רוכסן השמלה ורק אני חייכתי. יפה וגבוהה הייתה אמי, כשמה שיינדלה. קווי דמיון רבים שררו בינינו: שיער שחור מבריק, עיניים כחולות, גומות חן ועור חלק ועדין. אמא התגנדרה בחצאית ובחולצה לבנה. היא טיפחה את שתינו במידה שווה, גם את אחותי הגדולה שרה טיפחה, היינו בנות מפונקות ומגונדרות. לא חסכה ממני מה שהעניקה לעצמה. שיערי היה מעט ארוך משיערהּ, על כן קלעתי צמות שהסבתי אותן לקדמת הגוף. בהיתי בבבואתי במראה, בחנתי את קווי הדמיון ביני לאמי האהובה. חייכתי והתנועעתי וגם פרצופים עיוויתי עד ששתינו צחקנו. אחותי הגדולה שרה דמתה לאבינו טוביה: שיער חום, עיניים ירוקות, שובבה, פקחית וחברות רבות לה.
שרה הזמינה למסיבה את חברה לכיתה מארק. בתחילה אמא התנגדה וכשראתה ששרה כה מתעקשת היא אישרה שיהיה במסיבה שלי נער בוגר ממני בשנים אחדות, בן כיתתה של אחותי הבוגרת. כשנכנס לביתנו מיד קפצה עליו שרה, עיניהם נצצו מאושר. דמיינתי שקיים ביניהם קשר רומנטי, כבר קראתי את הספר "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט שתורגם לפולנית והפך ללהיט בקרב הבנות המשכילות. אחותי הזכירה לי את אחת הבנות מן הספר, ג'וזפין (ג'ו) המרדנית והפרועה. מארק הגיע לפני המסיבה, שרה וידידה ישבו ופטפטו ותוך כדי ההכנות שמעתי קולות של שמחה וצחוק מתגלגל. גם אני רציתי חבר קטן כמו אחותי.
שעה קלה לפני החגיגה זרמו האורחים אלינו הביתה, לבית המשפחה. בני דודים הגיעו צוהלים ונכנסו לבית ראשונים. תמיד שמחתי לקראתם. הדודים הגיעו עטופים בחליפות מחויטות והדודות התקשטו בבגדים נאים. בת דודתי רבקה הגיעה כשבזרועותיה תינוק בן חמישה חודשים, חמוד וחייכן. כולם חייכו אליי וברכו אותי. נהנינו, הגדולים שתו יין וברכו 'לחיים'. עוגה שעליה עמדו נרות יום ההולדת הוצגה בשיאה של החגיגה. אמי הסתובבה בין האורחים גאה במאפה ידיה, עיניה נצצו מאושר. ברכות נמסרו מכל עבר וגם אמא לחשה לי, "מזל טוב, חנה". קיפצתי משמחה ומהתרגשות. הדלקתי את הנרות, עצמתי עיניי והבעתי משאלה בקול, "אני רוצה שיהיה לי אח תינוק." כולם צחקו ואמא הביטה באבא ושלחה אליו חיוך אוהב, בעוד אני מכבה את הנרות. שמחתי במתנות ובמיוחד במטפחות הרקומות שאמא רקמה עבורי, ששמי 'חנה' חרוטות בהן, התחבקנו בהתרגשות רבה. היה אושר באותם הרגעים. אבא בירך אותי שאהיה ילדה מאושרת ושמחה, והעניק לי נשיקה. שיכורת אהבת הורים הייתי באותו היום, ומי יידע באותם הימים שזהו אירוע חריג?
מזל שבלול "תמיד מצאתי את עצמי מספר איזו בדיחה ואז אחרי שסיימה לצחוק, הבחורה תמיד הייתה אומרת: "וואי, מספרים לי המון בדיחות, אבל אני אף פעם לא זוכרת אותן." תמיד היה את אותו המשחק סביב החשבון. היא באמת שולחת יד אל הארנק או סתם עושה את עצמה? היא באמת רבה איתי כי היא רוצה לשלם על עצמה או שהיא סתם מנומסת?
שוב אותה שאלה מטופשת: "איזה מזל אתה?"
תשובה ממוחזרת: "אני מזל שבלול." עכשיו היא תצחק.
כל דייט הוא שכפול של שכפול. תמיד, היא יין אדום ואני גולדסטאר. שתי...
סיפור פשוט-אור קרסנר ''סיפור פשוט'' אור קרסנר
סוגה: סיפורת | קהל יעד: מבוגרים | מספר עמודים: 210
הקדמה-אלה וצבי-שני ילדים מקצוות הארץ מתחברים למטרה משותפת והיא:להיות סופרים.
באקראיות מוחלטת שניהם נפגשים באינטרנט. כאשר צבי קורא אחד ממאמריה של אלה, נוצר חיבור שאי אפשר להתעלם ממנו.
הוא כותב לה, היא כותבת לו.
הוא נמצא בישיבת ההסדר, היא מהאולפנא שלה בשנתה האחרונה בחממה האולפניסטית הקשר מתנתק ומותיר את שניהם מבולבלים.
אלה לא מוצאת את מקומה, צבי עם חלומו הגדול וההתגייסות לצבא.
על אהבה, אמונה, פולטיקה ועיתונאות דתית בחברה הישראלית
הסיפור מתחיל מהנקודה שבה הוא הפסיק
הספר מבוסס על חלקים מהרומן המצליח של ש''י עגנון-סיפור פשוט, הספר מציג גרסה מודרנית לרומן שנכתב לפני 100 שנה.
הסיפור החל כסיפור בהמשכים בבלוג הנקרא:''סיפור פשוט'' באתר כיפה, בנוסף עבר תהליכים שונים, בניסיון לשווק את הסיפור כסידרת אינטרנט, או כסרט, אך זה לא נחל הצלחה, ונשאר ככתב יד לספר.
עדכון: בתהליך של הוצאה לאור.
הספר הזה מתמקד בקונפליקט בין אהבתם של צבי ואלה, לבין המאבק המתמיד של החברה שלוחצת ומונעת את האהבה הזאת, בדומה לסיפורו המקורי של עגנון.
משהו משהו משהו אני מאחל לכם קריאה שלווה מהנה (:
משהו משהו משהו משהומ שהו משהו משהו משהו
משהו משהומ שהו משהו משהו משהו משהו משהו
לא חשוב לא חשוב לא חשוב בכלל
סתם דבעלי