כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות

בוא נשחק משחק .

את ההודעה הזאת שלחתי לאקסים שלי...
"יש אנשים שזמנם עבר חלף, אהבה היא דבר מסובך - שמחה ועצב, אושר וכאב, ביחד ולבד -כולנו חווינו את הרגשות האלה יותר מפעם אחת בחיינו"
"בוא נשחק משחק "- מדבר בדיוק על זה.
על משחק האהבה שתמיד חוזר על עצמו, על השמחות האכזבות, והכמיהה של כולנו להרגיש נאהבים ".
הספר מכיל 2 חלקים :
חלק 1 בו ניתן למצוא סיפורים קצרים על רגעי אהבה שכולנו חווים ועל החיים שכולנו חיים בראייה שונה .
וחלק 2 בו ניתן למצוא סיפור בהמשכים
על שני אקסים שנלחמים על לב שבור אחד ועל לב שמזמן כבר לא מאמין באהבה.
האם הם יצליחו להשיב אליהם את אהבתם? מי מהם ינצח? ואולי הצד השלישי ירוויח?
את כל זה תגלו רק בספרי
#בוא נשחק משחק #
לפרטים ורכישה ניתן לפנות אליי בפרטי .
נובמבר 2018 | 174 עמודים
על הספרעל הסופרפרק ראשוןתגובות

את ההודעה הזאת שלחתי לאקסים שלי...
"יש אנשים שזמנם עבר חלף, אהבה היא דבר מסובך - שמחה ועצב, אושר וכאב, ביחד ולבד -כולנו חווינו את הרגשות האלה יותר מפעם אחת בחיינו"
"בוא נשחק משחק "- מדבר בדיוק על זה.
על משחק האהבה שתמיד חוזר על עצמו, על השמחות האכזבות, והכמיהה של כולנו להרגיש נאהבים ".
הספר מכיל 2 חלקים :
חלק 1 בו ניתן למצוא סיפורים קצרים על רגעי אהבה שכולנו חווים ועל החיים שכולנו חיים בראייה שונה .
וחלק 2 בו ניתן למצוא סיפור בהמשכים
על שני אקסים שנלחמים על לב שבור אחד ועל לב שמזמן כבר לא מאמין באהבה.
האם הם יצליחו להשיב אליהם את אהבתם? מי מהם ינצח? ואולי הצד השלישי ירוויח?
את כל זה תגלו רק בספרי
#בוא נשחק משחק #
לפרטים ורכישה ניתן לפנות אליי בפרטי .

ספרים נוספים
The key to the ivory tower הקדמה
איש לא ידע מדוע פרצה שריפה באישון לילה בבית אחוזתו של ד"ר ג׳ון אקטון, אחד הרופאים המפורסמים של העיר דובר באנגליה באותה תקופה. האש שפשטה במהרה השמידה את רוב תכולת הבית וגבתה את חייהם של הרופא ואישתו. קטרין אקטון ביתם הקטנה בת השש, הייתה הניצולה היחידה מהתופת. היא אומצה על ידי דודתה, אחות אביה וגדלה באחוזתה שעל הרי האלפים הצרפתים.
21 שנים מאוחר יותר, קטרין זוכה לרשת את אחוזת הוריה, למרות היותה אישה, עקב היותה השריד היחיד לבית המשפחה.
מצויידת בצרור מפתחות לא מבוטל, וחוסר ניסיון חיים, היא חוזרת לאחוזת הוריה ומתחילה לנהל חיים עצמאיים. אולם, רוחות העבר לא שקטות והגורל חוזר לגבות חובות ישנים שכמעט נשכחו מאחור.
זהו רומן היסטורי אירוטי סוחף שיוביל את הקורא אל מחוזות אנגליה של המאה ה-19. התיאורים הציוריים יסחפו את הקורא אל מסע מהאלפים שבצרפת אל העיר דובר באנגליה ומשם לעיירה לאס בסקוטלנד.
הספר זמין לרכישה ב- Amazon וב- Mypen Israel. הוא מצוי באנגלית בלבד.
קריאה נעימה.
B Summary
Catherine Acton was born in Dover, England in 1873. She was only six years old when she lost her parents in a fire. Despite the fact that she could not remember anything else from that day, she could clearly remember her parents. Her mother, Lady Adele Acton, was a woman of valour. She was often left in charge to maintain the upkeep of the manor, whilst her husband was away. Although Adele had a delicate appearance, blue eyes, golden wavy hair and porcelain milky skin, she was assertive enough to handle and supervise the staff. She always treated everyone with respect and therefore, everyone respected her in return. Catherine’s father, John Acton, was a well-known doctor, who spent his entire days away from home. Never the less, he always made sure to be back in time to read Catherine a bedtime story. Catherine could still remember enjoying the changing expressions on his face, while he was reading to her. His brown eyes fluttered between the written lines on the page and her smiling face until she fell asleep. Sometimes, she could almost feel his soft kiss on her forehead and, his voice whispering "good night Catherine. ”
After the unfortunate event, her aunt Victoria, her father's elder, unmarried sister, who lived in France, adopted the child. Despite the kinship, they were very different from each other, not just on the outside, but on the inside as well. Aunt Victoria had raven black hair that was always gathered and tightened up with a pin. Her skin was pale, and she had black piercing eyes. Her facial expression was always one of bitterness and criticisms. However, sometimes a 'near half smile' appeared on her face whenever Catherine performed one of her childish mischiefs.
The first days at her aunt’s manor seemed to Catherine like the worse days of her life. The blue-eyed girl with the dark, wavy hair spent a lot of time crying and missing her parents. She took solace from the great view and the nature that surrounded the manor, Chateau de L'épervier, (The Castle of the Hawk). The manor was situated on the top of the French Alps, and it took its name from the regal birds that nested on the mountain’s peaks.
Catherine never received any support or affection from Aunt Victoria, neither a hug nor a kiss, and hardly any comforting words. However, she received her first steed and riding lessons to help her deal with the grief. After a year or two, the pain gradually reduced and Catherine learned to accept death as part of life.
On her 21st birthday, Catherine was called to the guest room. Victoria was seated there next to solicitor Lamont, one of her old acquaintances from Dover who visited them from time to time. "Have a seat child, ” Victoria ordered, giving Catherine a cold, withering glance. Catherine sat obediently in front of the two sour faces and waited for their utterance. Solicitor Henry Lamont informed Catherine about her father's last will. Since she was the only member of the family, except her aunt, she was unconditionally able to inherit his wealth by the age of 21, despite the fact she was a woman. Lamont piled some documents on the small tea- table. There were some forms for her to fill in and sign, in order to execute the will. Under his instruction and with her aunt's consent, Catherine became an independent woman and a landowner.
Receiving a set of keys to the old Manor, made Catherine determined to start her new life as an independent woman. She finished packing her belongings, said her goodbyes to France and her aunt, and returned to England.
The Key to the Ivory Tower is a stylish, sweeping and erotic periodic- novel that tells the story of Catherine Acton.
Catherine is the only survivor of a noble family after a mysterious fire broke out in the mansion in the middle of the night claimed the lives of her parents.
Fifteen years later, Catherine returns to the estate where she finds love and discovers her femininity. However, the ghosts of the past return to settle scores long thought forgotten.
This novel will take you on a page-turning story in a fascinating environment of the 19th century. From France to England with a taste of Scotland, you will discover since then that not much has changed.
הבלוג של אמונה הספר נכתב כסיפור בהמשכים באתר my pen, בסוף נערך כספר.
סיפור על סטודנטית דתייה בשם אמונה בכר באונברסיטה העברית, שמנסה למצוא את המקום שלה בין העולם החילוני לדתי, ברגע שנוצר בינה לבין סטודנט החילוני בלימודים קשר החיים שלה משתנים מקצה לקצה . ויחד עם חברתה ליאור שלומדת רפואה היא מנסה לגשר על הפערים, בכדי להקל על עצמה וסובביה, היא מחליטה להוציא בלוג בעילום שם ובו היא כותבת את רגשותיה, ובמהרה רגשותיה מתגלים והיא מבינה את משמעותם, להרפתקאה מצטרפים חברים חדשים:איתן האקס, אופיר החברה הערמומית של מושא אהבתה של אמונה(יותם) ואמוץ גלעד הרופא הבכיר בהדסה עין כרם שמתאהב בחברתה הטובה ביותר ליאור ומשפיע על חייהם של אמונה וליאור, וחונך הפרח של אמונה רון. ובעקבותיהם מתחיל מסע הגילוי העצמי שלה.
טכניקת הסיפור הוא כתיבה ממקור ראשון, בגוף ראשון אך על פי העיניים של הדמות הראשית ''אמונה''
סיפור זה נכתב החל מחנוכה תשע''ו: 7/12/15 כ''ה כסלו תשע''ו
עד ב21/12/17 ג' טבת תשע''ח.
סופרת זה עמלה על סיפור זה שנתיים וחקרה את הקשרים הדתיים חילונים ונחשפה אליהם בעצמה.
רשימת פרקים
פרק א'-הכירו את אמונה
פרק ב'- מעשה בתפסן
פרק ג'-הבחור מהספריה
פרק ד'-אז קוראים לי אמונה
פרק ה'ו-גילוי לב
פרק ז'-הפרח בגני
פרק ח'- עד החתונה זה יעבור
פרק ט'-ההיסטוריה חוזרת
פרק י'-יום השישי
פרק יא'-השבת המפתיעה
פרק יב'-נכנס ללב
פרק יג'-שבת מפתיעה חלק ב'
פרק יד'-שדות של אירוסין וגירושין
פרק ט''ו-נשק אותי
פרק ט''ז-לא מאוהבת בחילוני פלוריליסט
פרק יז'-מאמינה באנשים
פרק יח'-למה את משקרת אמונה?
פרק יט'-מישהו אחר בראש
פרק כ'-אתה מאוהב באופיר?
פרק כ''א-לא אומרת כלום
פרק כ''ב-אימבוולנטית
פרק כ''ג-אירוסין
פרק כ''ד- התפכחות
פרק כ''ה-יחד יש משמעות
פרק כ''ו-חולת אהבה.
פרק כ''ז-אמונה כותבת על מה שהיא מרגישה
פרק כ''ח-וידוי אהבה.
פרק כ''ט-כמעט התגלות
פרק ל'-ההתגלות
פרק ל''א-אוהבת אותו כמו שהוא.
פרק ל''ב-איך הכול התחיל?
פרק ל''ג-מכתבים מקמבודיה.
פרק ל''ד-אנשים משתנים.
פרק ל''ה-פגישה, חצי פגישה.
פרק ל''ו-אנשים שאני אוהבת/אפילוג
מכתב סיום והקדשות
קרדיט לענת אדרת על צילום התמונה(צולם באונברסיטת בר אילן בספריה לספרות)
פואטיקת השש בש "ואם יום אחד, לא יעלה הבוקר?"
אשב לי בסוף הלילה, בציפיה הקבועה לגסיסתו האטית של החושך.
אמתין בכמיהה לכתום הוורדרד שיפשוט בשמים,
לזריחה הפראית שמפיחה רגעי תקווה בחיים של יאוש.
אמתין בסבלנות לשמש החמה שתעלה בהססנות מעבר לאופק ותצדיק את כוס הקפה שבידי.
אמתין, ואמתין, ואתבדה.
מה אם יום אחד יהיה לילה, רק לילה?
מה אם נקום לחושך?
מה אם נגלה שהמש נטשה אותנו כי איננו ראויים לה עוד?
האם נסלח לעצמנו שלא הערכנו את השקיעה האחרונה בחיינו?
"מחר בבוקר תקומו מוקדם, תעריכו את הצבעים.
מחר בבוקר תשתו קפה עם הזריחה,
אבל שימו לה הרבה סוכר,
שיהיה לה מתוק,
שתבוא גם מחר".
אסיף אלקיים, בן 24 ממושב בצפון.
קופירייטר, מרצה ומדריך סדנאות כתיבה.
סופר צעיר שהחל את דרכו ברשת, ובחלוף שנה הספיק לכתוב מאות טקסטים, לרכוש אלפי קוראים נאמנים ולכתוב לכמה אתרים, מגזינים ועיתונים.
הספר יצא לאור בתמיכתם ובעידודם של הקוראים, ומאגד בתוכו את מיטב הסיפורים, השירים והטקסטים שיצאו תחת עטו.
טקסטים מהספר נלמדים בכמה בתי ספר ובמסגרות ספרותיות וחינוכיות שונות, לרבות בגרויות בבתי ספר, קורסים פיקודיים וחינוכיים בצה"ל.
אסיף הוא בוגר הפנימיה הצבאית לפיקוד אור עציון.
פואטיקת השש בש הוא ספרו הראשון.
"אין במה להתבייש"- כתבה: יהודית לוי, איירה: שירה לוי אין במה להתבייש"- כתבה: יהודית לוי, איירה: שירה לוי
"אני מתבייש", נשמע קול חלש ושבור."צוחקים עליי בגלל ידי המוזרות, איני מסוגל לשאת זאת עוד..."בסיפור מתוארת מסכת התמודדותו של דניאל עם יחסם של חבריו למוגבלותו הפיזית. זהו סיפור מרגש ונוגע, המבוסס על ערכי קבלת השונה וההכרה בכוחן של מילים ועל גישת ההכלה העצמית. מבוסס על סיפור אמיתי.
להלן קישור לכתבה במאקו!
אתם מוזמנים להזמין עותק של הספר, ולהעניק לילדכם מתנה ערכית ומיוחדת!