כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות

מגוון גישות בפסיכולוגיה. לניהול הרגשות , מחשבות והעשייה. להתפתחות וקידום אישי.

אנשים אירועים והרגלים, משפיעים על עיצוב חיינו. כדי שנחייה את חיינו, גם על פי רצונינו. אלינו לדעת איך לנהל את ההרגשות, מחשבות, והעשייה. המוגש בספרי.אוקטובר 2008 | 126 עמודים
על הספרתגובות

אנשים אירועים והרגלים, משפיעים על עיצוב חיינו. כדי שנחייה את חיינו, גם על פי רצונינו. אלינו לדעת איך לנהל את ההרגשות, מחשבות, והעשייה. המוגש בספרי.

ספרים נוספים
The key to the ivory tower הקדמה
איש לא ידע מדוע פרצה שריפה באישון לילה בבית אחוזתו של ד"ר ג׳ון אקטון, אחד הרופאים המפורסמים של העיר דובר באנגליה באותה תקופה. האש שפשטה במהרה השמידה את רוב תכולת הבית וגבתה את חייהם של הרופא ואישתו. קטרין אקטון ביתם הקטנה בת השש, הייתה הניצולה היחידה מהתופת. היא אומצה על ידי דודתה, אחות אביה וגדלה באחוזתה שעל הרי האלפים הצרפתים.
21 שנים מאוחר יותר, קטרין זוכה לרשת את אחוזת הוריה, למרות היותה אישה, עקב היותה השריד היחיד לבית המשפחה.
מצויידת בצרור מפתחות לא מבוטל, וחוסר ניסיון חיים, היא חוזרת לאחוזת הוריה ומתחילה לנהל חיים עצמאיים. אולם, רוחות העבר לא שקטות והגורל חוזר לגבות חובות ישנים שכמעט נשכחו מאחור.
זהו רומן היסטורי אירוטי סוחף שיוביל את הקורא אל מחוזות אנגליה של המאה ה-19. התיאורים הציוריים יסחפו את הקורא אל מסע מהאלפים שבצרפת אל העיר דובר באנגליה ומשם לעיירה לאס בסקוטלנד.
הספר זמין לרכישה ב- Amazon וב- Mypen Israel. הוא מצוי באנגלית בלבד.
קריאה נעימה.
B Summary
Catherine Acton was born in Dover, England in 1873. She was only six years old when she lost her parents in a fire. Despite the fact that she could not remember anything else from that day, she could clearly remember her parents. Her mother, Lady Adele Acton, was a woman of valour. She was often left in charge to maintain the upkeep of the manor, whilst her husband was away. Although Adele had a delicate appearance, blue eyes, golden wavy hair and porcelain milky skin, she was assertive enough to handle and supervise the staff. She always treated everyone with respect and therefore, everyone respected her in return. Catherine’s father, John Acton, was a well-known doctor, who spent his entire days away from home. Never the less, he always made sure to be back in time to read Catherine a bedtime story. Catherine could still remember enjoying the changing expressions on his face, while he was reading to her. His brown eyes fluttered between the written lines on the page and her smiling face until she fell asleep. Sometimes, she could almost feel his soft kiss on her forehead and, his voice whispering "good night Catherine. ”
After the unfortunate event, her aunt Victoria, her father's elder, unmarried sister, who lived in France, adopted the child. Despite the kinship, they were very different from each other, not just on the outside, but on the inside as well. Aunt Victoria had raven black hair that was always gathered and tightened up with a pin. Her skin was pale, and she had black piercing eyes. Her facial expression was always one of bitterness and criticisms. However, sometimes a 'near half smile' appeared on her face whenever Catherine performed one of her childish mischiefs.
The first days at her aunt’s manor seemed to Catherine like the worse days of her life. The blue-eyed girl with the dark, wavy hair spent a lot of time crying and missing her parents. She took solace from the great view and the nature that surrounded the manor, Chateau de L'épervier, (The Castle of the Hawk). The manor was situated on the top of the French Alps, and it took its name from the regal birds that nested on the mountain’s peaks.
Catherine never received any support or affection from Aunt Victoria, neither a hug nor a kiss, and hardly any comforting words. However, she received her first steed and riding lessons to help her deal with the grief. After a year or two, the pain gradually reduced and Catherine learned to accept death as part of life.
On her 21st birthday, Catherine was called to the guest room. Victoria was seated there next to solicitor Lamont, one of her old acquaintances from Dover who visited them from time to time. "Have a seat child, ” Victoria ordered, giving Catherine a cold, withering glance. Catherine sat obediently in front of the two sour faces and waited for their utterance. Solicitor Henry Lamont informed Catherine about her father's last will. Since she was the only member of the family, except her aunt, she was unconditionally able to inherit his wealth by the age of 21, despite the fact she was a woman. Lamont piled some documents on the small tea- table. There were some forms for her to fill in and sign, in order to execute the will. Under his instruction and with her aunt's consent, Catherine became an independent woman and a landowner.
Receiving a set of keys to the old Manor, made Catherine determined to start her new life as an independent woman. She finished packing her belongings, said her goodbyes to France and her aunt, and returned to England.
The Key to the Ivory Tower is a stylish, sweeping and erotic periodic- novel that tells the story of Catherine Acton.
Catherine is the only survivor of a noble family after a mysterious fire broke out in the mansion in the middle of the night claimed the lives of her parents.
Fifteen years later, Catherine returns to the estate where she finds love and discovers her femininity. However, the ghosts of the past return to settle scores long thought forgotten.
This novel will take you on a page-turning story in a fascinating environment of the 19th century. From France to England with a taste of Scotland, you will discover since then that not much has changed.
"נסיך או סביח" על החיים מנקודת מבט של בחורה, קצת שנונה, חצופה, מרגשת, מגניבה והכי חשוב: אומרת בקול את מה שעובר לכולנו בראש לפחות פעם אחת ביום ואנחנו לא מעזים לומר.
על בחורים, על נשים, על כמה שהעולם הזה דפוק מהיסוד, על נסיכים ועל סביחים. הספר הזה הוא אני, הוא אתם, כי בכולנו יש קצת נסיך ומלא סביח. או ימבה נסיך וטיפל'ה סביח.
העיוותים שבלב "רגשות זה עיוות. זה דבר בלתי נשלט ולעתים גם בלתי רצוני. יש מקרים שבהם היינו רוצים להרגיש ולתת למישהו את הלב שלנו ואנחנו לא מסוגלים. יש מקרים שבהם לא היינו רוצים להרגיש ולא לתת למישהו את הלב שלנו ואנחנו לא מצליחים. "
אם תכעסו תהפכו את הדף ומיד תתאהבו.
אם תתאהבו תהפכו את הדף ומיד תתאכזבו.
אם תתאכזבו תהפכו את הדף ומיד תצחקו.
בכל סיפור יש מסר וסוף מפתיע אחר.
אני מזמין אותכם להצטרף אלי למסע שכולל עיוותים רבים ושונים, חלקם שמחים, חלקם עצובים וחלקם מצחיקים. לכל אחד יש עיוותים שונים בגוף ובלב. העיוותים האלו הם מה שהופך אותנו לעצמנו ובלעדיהם היינו סתם אנשים רגילים
לפרטים ורכישה
052-8995336
royshimron@gmail.com
רועי שמרון בפייסבוק
למות מאהבה? הספר "למות מאהבה?" הוא אוסף של סיפורים קצרים, השאובים ממציאות יומיומית שכולנו עברנו או נעבור באיזה שלב בחיים.
אתם מוזמנים להציץ ולהתרשם בעמוד הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/tzikk